הכרעת דין בתיק תת"ע 7192-12-09

   1.      נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של התרה לבלתי מורשה לנהוג ברכב בניגוד לסעיף 10 (ב) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961. 

2.          עפ"י הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (הדו"ח - ת/1), בתאריך 25/12/09 שעה 02:50 בערך, הרשה הנאשם לאדם שאין לו רישיון נהיגה כלל לנהוג ברכב המנועי שבשליטתו מ.ר. ---- .

3.          בהקראה טען ב"כ הנאשם: "כופרים. זה רכב של המשפחה, מודה שנכח במקום כופרים שהנהג היה בלתי מורשה".  

4.          בישיבת ההוכחות העידו מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח , אבי קדוש עת/1, אלדד לביא עת/2, והנאשם העיד מטעם ההגנה.  

5.          בישיבת ההוכחות הגישה המאשימה תע"צ ממשרד הרישוי (ת/2)לפיו מי שנהגה ברכב נשוא כתב האישום לא הייתה בעלת רישיון נהיגה במועד ביצוע העבירה.

            לא זו אף זו; ב"כ הנאשם הודיע לפרוטקול ביום 30.1.12, כי הנאשם מודה בכך שהנהגת ברכב היתה בלתי מורשית ואף הגיש פרוטוקול הדיון בעניינה וגזה"ד (ת/5).

            די בכך כדי לסתור את כפירת הנאשם כמפורט לעיל ולהרשיעו בעבירה שיוחסה לו בכתב  האישום. אולם ב"כ הנאשם העלה טענה חדשה בסיכומיו, לפיה הנאשם לא ידע ולא יכול היה לדעת, שהנהגת לא היתה מורשית לנהיגה במועד הרלוונטי ולפיכך אינו נושא באחריות פלילית.

             על אף שטענה זו חדשה היא, ומהווה הרחבת חזית אסורה, אדון בה הן מפאת חשיבותה והן משום שאף בה אין כדי לסייע לנאשם ולמלטו מאחריותו לביצוע העבירה, כפי שיפורט להלן.

6.         עת/1 אבי קדוש, ערך דו"ח הזמנה לדין ת/1 לפיו  הובאו אליו ע"י צוות מתנדבים, בהם עת/2, הנאשם וכן נהגת הרכב שני שיטרית אשר בבדיקת נשיפה נמצאה שיכורה וכן כי אינה מורשית לנהיגה כלל. הנאשם אמר לעת/1 כי כלל אינו מכיר אותה ולא ידע שאין לה רשיון וחברו, כפיר, שנסע עמם ברכב, אמר כי הוא שכן שלה וכי שאל אותה מס' פעמים אם יש לה רישיון נהיגה והיא אמרה שכן. הם בקשו ממנה שתנהג ברכב על מנת שתחזיר אותם לביתם לאחר ששניהם שתו משקאות משכרים.

בתגובת הנאשם לדו"ח נרשם:".. הבחורה לא יודע את שמה, אמרה לי שיש לה רישיון נהיגה והיא לא שתתה. חבר שלי כפיר שאל אותה מס' פעמים, ואני בהסכמה ובידיעה שיש לה רישיון נהיגה נתתי לה את מפתחות הרכב בתור נהגת תורנית שתחזיר אותנו לבית. המתנדב אלדד המתין לרישיון הנהיגה שלה, היא שיקרה עליו, ולאחר מכן אמרה לו אין לי רישיון כלל, היא שיקרה על השוטרים בשטח".

העד אישר בחקירתו הנגדית, כי הנאשם אמר לו, ששאל את הנהגת ברכבו אם יש לה רישיון נהיגה, וכן שהנאשם טען שחברו שהיה עימו ברכב, שאל אותה מס' פעמים באם יש לה רישיון. העד ציין, כי הוא עצמו לא שאל את הנהגת לעניין הרישיון. המתנדבים, שערכו את בדיקת הנשיפון לנהגת, בדקו זאת במסוף ואמרו לו שאינה מורשית.  לא זכורות לו פעולות שביצע כדי לאשש זאת.

7.      עת/2 אלדד לביא, ערך דוח פעולה (ת/4),  בו תאר כי בעת ביצוע מחסום חצי הבחין ברכב שנסע בניגוד לכיוון התנועה. הוא הורה לרכב לעצור ובקש מהנהגת שתציג את רשיון הנהיגה. היא טענה כי רשיונה ותעודת הזהות שלה אינם נמצאים עמה. הנהגת נכשלה בנשיפון. בבדיקת מסוף נמצא כי הנהגת מעולם לא הוציאה ר.נ.  לבסוף הודתה שאינה מורשית לנהיגה. בבדיקת ינשוף נמצאה שיכורה. במקום נכח האשם שהינו הבן של בעל הרכב.

העיד בחקירתו הנגדית, כי זוכר את האירוע היות היותו חריג, גם בשל כך שהרכב נסע נגד כיוון התנועה. העד ציין, כי הנאשם היה שתוי וברכב נהגה בחורה. העד הסביר, כי שקל לרשום לנאשם הזמנה לדין במקום ביצוע העבירה. אולם מאחר שהנאשם היה שתוי מאוד וטוב עשה שלא נהג,  הותיר את ההחלטה בדבר העמדתו לדין לקצין רן גלבוע.

 8.        הנאשם שבחר להעיד, סיפר בעדותו, כי יצא לבילוי במועדון ברחובות וכשיצאו ממנו נתן את מפתחות הרכב לחבר שהיה עמו ואמר לו, שהוא לא  מסוגל לנהוג היות והוא שתוי וביקש מחברו למצוא מישהו מהאזור שיקח אותם לביתם. החבר מסר את המפתחות לשכנה שלו, שתיקח אותם לביתם.            

            בחקירתו הנגדית העיד, כי זוכר את האירוע במעורפל. הרכב נעצר לאחר בילוי משותף עם חברו, השכנה הנהגת לא בילתה עימם ופגשו בה כשיצאו מהמועדון. הנאשם הודה,  כי לא הכיר את הנהגת, לא ראה אותה שותה. הוא ישב במושב האחורי ברכב ולא דיבר איתה. הנאשם ציין כי הנוסע ברכבו, כפיר, שהביא את הנהגת  לא היה איתו בקשר מאז האירוע.

הדיון

9.          העבירה נשוא כתב האישום הינה מסוג אחריות קפידה. כדי להביא להרשעה בעבירת אחריות קפידה די בהוכחת היסודות העובדתיים ואין צורך בהוכחת יסוד נפשי. אולם, אם נאשם יוכיח, שעשה כל שביכולתו לעשות למניעת העבירה, כי אז תעמוד לו ההגנה הקבועה בסיפא סעיפים 10 (ב) לפקודת התעבורה ו-22 ל חוק העונשין .

א.         האם הרכב היה בשליטת הנאשם?

הנאשם לא כפר, כי היה המחזיק ברכב במועד העבירה לא בהקראה ולא בעדותו בביהמ"ש. בדו"ח הפעולה (ת/4) נרשם, כי "במקום נכח בנו של בעל הרכב, גיא שקד ת.ז. ------, והוא לקח אחריות על הרכב". העד לא נחקר על כך וגירסתו לא הופרכה.